אין ספק שהמזון אותו אנו אוכלים הוא אחד הדברים העיקריים המשפיעים על בריאותינו. מדובר בתהליך בו הגוף צריך לעכל ולספוג חלבונים, שומנים ופחמימות שמקורם זר: בעלי חיים, צמחים או פטריות.
מערכת החיסון האמורה להגן עלינו מגורמים חיצוניים פיתחה סובלנות למזון אותו אנו אוכלים. אך לעיתים, באנשים רגישים, מתערערת הסובלנות ומערכת החיסון גורמת לתגובות לא רצויות כלפי חלק מהמזונות להם אנו נחשפים – זאת היא האלרגיה למזון.
חשוב להבין שלא כל תגובה חריגה למזון היא אלרגיה: טעם רע של האוכל עד כדי הקאה הוא לא ביטוי לאלרגיה, אכילת אוכל דל סיבים עד כדי עצירות כרונית אינה אלרגיה, עיניים שורפות ודומעות לאחר אכילת בצל גם היא כמובן אינה ביטוי לאלרגיה.
למרות שבציבור יש נטייה להגדיר כאלרגיה תופעות רבות שגורם לנו המזון, הרי שאלרגיה אמיתית למזון היא תופעה לא שכיחה, הנפוצה יותר בילדים ומעריכים שכ 5-10 % מהילדים (ופחות מכך במבוגרים) סובלים מאלרגיה למזון.
מהם ביטויי האלרגיה למזון ?
חשד לאלרגיה למזון צריך להתעורר במידה ותוך פחות משעתיים מהארוחה מופעים אחד מהתסמינים הבאים:
צריבה או נפיחות הפה הלשון או השפתיים
שלשול או הקאה
פריחה מפושטת ומגרדת
החמרה באקזמה כרונית.
נזלת, שיעול או קוצר נשימה (נדיר יותר)
לעיתים האלרגיה למזון מתבטאת בתגובה קיצונית המערבת את כל מערכות הגוף עד כדי מחנק עילפון נפילת לחץ הדם והלם. – תגובה זו מכונה "אנפילקסיס", היא מסוכנת ביותר ועלולה לגרום למוות.
לעיתים ביטויי האלרגיה הם כרונים כמו אקזמה של העור, שלשול כרוני או הפרעה בגדילה. לעיתים האלרגיה למזון גורמת להחמרה בתופעות אלרגיות אחרות כמו אסטמה, קדחת השחת, או האסטמה של העור.
הורים רבים מודאגים מהאפשרות שלילד שלהם יש כאבי ראש חוזרים, כאבי בטן חוזרים, בעיות קשב או התנהגות בגלל אלרגיה למזון – אך גם לאחר מחקרים רבים לא נמצא קשר בין תופעות אלו לבין אלרגיה למזון. בכל זאת, בכל מקרה של חשד לאלרגיה או בכל מקרה שיש תסמינים אלרגיים טיפוסיים נלווים יש לברר אפשרות זאת עם מומחה לאלרגיה ולשקול שינויים תזונתיים.
מראה פריחה אופיינית לאחר תגובה אלרגית למזון
כיצד ומדוע מתפתחת האלרגיה ?
מערכת החיסון של הילד האלרגי נוטה לפתח נוגדנים כנגד החלבונים השונים שבמזון וכאשר נקשר הנוגדן לחלבון גורם הקישור לשיפעול מערכת החיסון ולהפרשת חומרים הגורמים לתגובה האלרגית.
הנטייה ליצור אלרגיה למזון היא תורשתית ולילד עם שני הורים אלרגים יש סיכוי של 75% להיות גם הוא אלרגי. אלא שלאלרגיה יש גם גורמים סביבתיים. נמצא למשל שהנקה עשויה למנוע התפתחות אלרגיה למזון ולעומת זאת חשיפה מוקדמת מדי למזון עלולה להוביל להתפתחות אלרגיה.
כיום ההמלצה היא לשקול, במידת האפשר, הימנעות ממזונות הנוטים לגרום לאלרגיה לפחות עד אחרי גיל שנה בכל ילד הנמצא בסיכון גבוה לאלרגיה.
כיוון שהמחלות האלרגיות קיבלו ממדי מגיפה יש ניסיונות למנוע את האלרגיה עוד לפני הלידה ולכן יש המציעים לנשים ההרות או המניקות להימנע מאכילת מוצרים העשויים לגרום לאלרגיה בילדיהם, אלא שגישה זו לא הוכחה ואסור שתגרום להפרעה כל שהיא בתזונת האמהות.
בארץ, חלב הפרה (הטרי או זה המצוי בפורמולות השונות) הוא הגורם העיקרי לאלרגיה למזון ואחריו הביצים הסויה הבטנים האגוזים והדגים. הרבה הורים נוטים להאשים את השוקולד, תותי שדה והעגבניות באלרגיה – אך זה דווקא נדיר מאד.
ברוב הילדים תחלוף האלרגיה למזון עם גדילתם אם כי אלרגיה לבטנים ולדגים, למשל, יכולה להמשך שנים רבות ולעיתים גם כל החיים.
כיצד מאבחנים את האלרגיה ?
מתברר שלעיתים קרובות מאד ההורים אינם מאבחנים נכון את האלרגיה למזון – או שאין הם שמים אליה לב והתינוק כמובן לא יודע לספר. מצד שני הורים רבים דווקא מאשימים שלא לצורך מרכיבי מזון חשובים ובכך עשויים לגרוע מתזונת הפעוט.
הורים רבים מחליטים לבד לשנות את תזונת התינוקות כשעולה בליבם החשד לאלרגיה אך עד מהרה הם עלולים למצוא את עצמם, בטעות, ללא כל מזון מתאים בגלל חשד לא מבוסס כלפי מוצרי מזון חיוניים רבים. לכן חשוב שכל חשד לאלרגיה למזון צריך לבוא לידיעת רופא הילדים ויחד עמו יש לשקול את הצעדים שיש לנקוט. כאשר קיים חשד סביר לאלרגיה למזון או כשמתחילה להיווצר בעיה בקשר לתזונה יש לפנות בהקדם לרופא מומחה לאלרגיה כדי לא להחמיר את הבעיה.
האבחנה של אלרגיה למזון אינה פשוטה אך בידי רופא האלרגיה הכלים והניסיון לבסס את האבחנה ולהדריך את ההורים בטיפול ובמניעה.
הבירור כולל תיחקור יסודי וביצוע תבחיני עור – תבחינים אלו מבוצעים על הזרוע, הם אינם כואבים, אינם מזיקים וניתנים לביצוע בכל גיל. לעיתים רחוקות יותר ניתן לבצע גם בדיקות דם מיוחדות. כאשר רוצים לשלול בביטחון את קיומה של האלרגיה מקבל הילד את המזון במרפאה בנוכחות רופא.
בדיקת האלרגיה למזון
אז מה עושים כשיש אלרגיה ?
הדרך היחידה לטפל באלרגיה למזון הוא עיי הימנעות מאכילתו, אבל יש לזכור שההימנעות אינה כה פשוטה וילדים רגישים מאד עלולים לפתח תגובות חזקות גם כלפי עקבות של המזון האלרגי בארוחה.
כך למשל צלחת או מזלג שלא נשטפו כראוי, או עוגה שהוכנה עם ביצים, ממתק שהכיל מעט בטנים ועוד...
נמצא למשל שילדים אלרגים לחלב עלולים לפתח תגובות גם באכילת מזונות המוגדרים על ידי הרבנות כ"פרווה" שכן גם במוצרי מזון כשרים למהדרין מותרת על פי הדת היהודית כמות מזערית של חלב.
בארה"ב, למשל, שם חמאת הבטנים היא כמעט המזון הלאומי, קיבלה האלרגיה לבטנים ממדי מגפה והיו מיקרי מוות לא מעטים ובבתי ספר רבים נאסרה הכנסת מוצרי מזון המכילים בטנים.
בשל הסכנה הגלומה באלרגיה למזון ובשל הקושי בהימנעות מהמזון האסור, יש צורך בהדרכה יסודית לגבי דרכי ההימנעות והטיפול. על ההורים לקבל הדרכה מה לעשות במיקרה של חשיפה לא מתוכננת ודרכי הטיפול המיידיים שיש לנקוט במידה והתפתחה תגובה אלרגית בטעות.
כשלילד נטייה לתגובות חזקות ומסכנות חיים יש לצייד את ההורים במזרק אוטומטי מיוחד המכיל אדרנלין. אמצעי זהירות יש לנקוט במיוחד במעונות ובגנים ולהדריך היטב גם את הצוות המטפל בכל הנוגע למניעה ולטיפול בילד הרגיש.
יצירת עמידות כלפי אלרגיה למזון.
כבר שנים ארוכות שאנו מנסים לנסות וליצור חיסון או עמידות עבור המזון אליו הילדים או המבוגרים אלרגים. בדומה לחיסונים הניתנים גם לבעיות אלרגיות אחרות.
עד לשנים האחרונות נחלנו כשלונות - השיטות השונות היו כרורות בסכנה וסבל רב לילדים ולא תמיד הם עזרובשנה האחרונה הצטברו עוד ועוד עדויות לגבי יעילות יצירת עמידות למזון האלרגי באמצעות שימוש במזון אפוי בכמויות קטנות הניתן לאורך זמן ובהתמדה
השיטה יושמה בהצלחה אצלי במרפאה על כמה ילדים ובהדרגה מצטרפים עוד....קראו על זה גם במאמר על "ריפוי אלרגיה למזון"
