אלרגיה ואסטמה
ד"ר קובי שדה
רופא מומחה

קובי שדה - אלרגיה ואסטמה
053-2121363
    תחומי טיפול
הצטרפו אליינו - Facebook
 
קביעת תור
השארת הודעות ובירורים

במוקד הטלפוני

 
053/2121363
24 שעות ביממה 

מבוא למערכה החיסונית

דף הבית >> המערכת החיסונית >> מבוא למערכה החיסונית
 

מבוא למערכה החיסונית 

 

אנחנו וכל היצורים החיים מהווים מערכת מורכבת מאד שחלים בה כל הזמן שינויים ותהליכי צמיחה והיא נמצאת כל הזמן בדיאלוג מתמיד עם הסביבה ועם יצורים רבים אחרים שסביבנו כמו חיידקים ווירוסים.

מערכת החיסון שלנו היא המערכת המשמשת הן להגנה מפני העולם החיצוני והן לשם הגנה מפני שינויים פנימיים לא רצויים.

הדבר דומה למחשב האישי, יכולים להווצר בו באגים בתוכנה, בעיות חומרה, חוסר תאימות לתוכנות חדשות או לחומרה חדשה ופלישה של וירוסים לתוכו, בעיקר דרך רשתות תקשורת והאינטרנט.

במאמר שלהלן אנסה להציג בצורה פשוטה עד כמה שאפשר את עקרונותיה ודרכי הפעולה של מערכת החיסון בבריאות ובחולי.

דרכי ההגנה:

כשמנסים לבחון את דרכי ההתמודדות של הגוף עם העולם החיצוני מבחינים במספר מנגנוני הגנה: 1- התנהגותי יש לנו אינסטינקטים חזקים מאד הדוחים אותנו מכל מה שעשוי לסכן אותנו - אנו מתרחקים מדם, מאנשים עם סמני מחלה, מיצורים מפחידים וממצבים מסוכנים. קו ההגנה השני הוא המחסומים הפיזים בינינו לבין העולם החיצוני כמו העור המגן עלינו, ריסים מיקרוסקופים המצפים את דרכי הנשימה והמרחיקים גופיפים זעירים החודרים לתוכם. הפרשת ריריות בדרכי העיכול ובדרכי הנשימה, רפלקסים של עיטוש או שיעול כניסיון להרחיק חומרים החודרים לדרכי הנשימה ועוד.

 

מערכת החיסון:

אבל המערכת המתוחכמת והחשובה ביותר בהגנה על הגוף היא מערכת החיסון. זהו שם כולל לכל התאים והמנגנונים השונים הפועלים לשם סילוק זיהומים וגורמים מזיקים אחרים החודרים לגוף או המתפתחים בתוכו. התחום הרפואי עוסק בבעיות של מערכת החיסון הוא האימונולוגיה הקלינית שהוא תחום ההתמחות שלי, בתחום זה אנו עוסקים בבעיות של חסר או כשל חיסוני, בבעיות של פעילות יתר של מערכת החיסון כמו אלרגיות אסטמה או מחלות אוטואימוניות, במחלות דלקתיות כרוניות ועוד.

סוגי מערכת החיסון:

למרות שמבחינים בין 2 סוגים עיקריים של מערכות חיסוניות הפועלות בגוף: מערכת החיסון הראשונית והבלתי ייחודית ה INNATE IMMUNITY המבוססת על תאי דלקת.   והמערכת החיסון הנרכשת או הנלמדת המבוססת בעיקר על תאי זיכרון ונוגדנים הרי ששתי המערכות קשורות זו בזו ואני לא אפריד במאמר בין השתיים.

הבלעניים והדלקת

בכדי להבין את מערכת החיסון בו ננסה לעקוב אחר קורות החיים של חיידק החודר לגוף, למשל חיידק הסטרפטוקוקוס הגורם לדלקת גרון, אחת המחלות השכיחות.

כשאנו נחשפים לאדם חולה חודרים חיידקים ללוע עוקפים את מנגנוני ההגנה הפיזיים וחודרים לרקמות ולתאים. בתוך הרקמות במקביל לתאים הרגילים נמצאים חיילי משמר הגבול של מערכת החיסון התאים הבלענים המכונים פגוציטים או מאקרופגים - אלו הם תאים הנעים כמו אמבות והמסוגלים לבלוע חלקיקים זרים שונים כמו חיידקים פטריות וירוסים ועוד הפגוציט יודע לזהות שמדובר בחיידק הודות ליכולתו לזהות פחממות שונות האופייניות לחיידקים. בתוך הפגוציט מושמד ומפורק החיידק. אך כיוון שברוב המיקרים נחשף האדם לכמויות עצומות של חיידקים בעת ההדבקה ומדובר בפלישה מאסיבית של חיידקים או וירוסים יש צורך בגיוס כללי כנגדם ולכן הפגוציט מעבר לקרב האישי שלו כנגד הפולש משחרר לרקמות ולזרם הדם חלבונים מיוחדים הגורמים לשיפעול מערכת החיסון, חלבונים אלו מכונים ציטוקינים ומוכרים כיום עשרות רבות ויש להם תפקידים רבים חלקם גורם לגיוס פגוציטים ותאי דלקת אחרים לאזור הנגוע, חלקם גורם לשיפעול כללי של מערכת החיסון, חלקם משפיע על מערכת העצבים וגורם למשל לעליית חום הגוף ולחולשה הרבה שאנו מרגישים בעת זיהום. לאותם פגוציטים שנתקלו ראשונים במזהם מצטרפים אם כך תאים רבים אחרים של מערכת החיסון ומתפתחת דלקת: הרקמה הנגועה מתמלאת בתאים לבנים מזרם הדם: בעיקר נויטרופילים, העוזרים בבליעת המזהמים והשמדתם והמפרישים לאזור חומרים שונים הגורמים להתרחבות כלי הדם באזור , לבצקת ולכאב.  מתחיל הרס מקומי של הרקמה ומופיע מוגלה המהווה למעשה נוזל פלסמה מהדם המכיל תאי דם לבנים רבים ושאריות של התאים שנהרסו. אותה דלקת עשויה להתבטא כשקדים נפוחים מוגלתיים וכואבים בדלקת גרון, כפצע מוגלתי על העור או כתסנין בריאות עם שיעול מוגלתי כשמדובר בדלקת ריאות. בהדרגה אמורים תאי הדלקת של מערכת החיסון להתגבר על המזהם ובהדרגה נרפא האזור וחוזר לקדמותו.

סוגי התאים הלבנים:

לכל תגובה דלקתית המאפיינים שלה בהתאם לגורם, לאיבר הפגוע, סוג הפגיעה והיקפה. בגדול ניתן לומר שכשהדלקת היא עקב חיידקים רוב תאי הדלקת יהיו נויטרופילים ואילו כשהדלקת היא וירלית רוב תאי הדלקת יהיו לימפוציטים כאשר הדלקת היא אלרגית הרי שהתא האופייני אז הוא תא הקרוי אאוזינופיל. בד"כ יש קורלציה ברורה מאד בין כמות כדוריות הדם הלבנות למידת הדלקת. כך שבספירת הדם בעת דלקת ניתן לראות ריבוי של תאי דם לבנים ועפ"י סוג התאים ניתן לאבחן לפעמים גם את סוג הדלקת ואת חומרתה.

ההצגה לתאי הזיכרון:

נחזור חזרה לאזור חדירת החיידק - התפתחה שם דלקת - אודם נפיחות מוגלה וכאב שבהדרגה חלפו וכדוריות הדם הלבנות ניצחו אבל זה לא כל הסיפור אותם פגוציטים שהשתתפו במלחמה עיכלו ופרקו את חלקיקי החיידק וכעת הם נושאים ומציגים את החלקיקים האלו על פני קרום התא כמקטעים של חלבונים חלק מאותם פגוציטים – תאים המכונים דנדריטים נודדים כעת מאזור הדלקת אל בלוטות הלימפה במטרה להציג בפני תאי מערכת החיסון את אותם מקטעי חלבון זרים . בלוטות הלמפה הם בלוטת קטנות המפוזרות בגוף והמקושרות ביניהן ברשת צינורות בתוך בלוטות אלו שוכנים הלימפוציטים שהם תאי דם לבנים קטנים שהם התאי הזיכרון של מערכת החיסון.

 

הלימפוציטים:

קיימים 2 סוגים עיקריים של לימפוציטים : לימפוציטים מסוג B ולימפוציטים מסוג T על פני הלימפוציטים מצויים קולטנים מיוחדים ולכל לימפוציט קלטן ייחודי משלו השונה מהקולטן של לימפוציט אחר כאשר נפגש לימפוציט ופגוציט מציג הפגוציט ללימפוציט את אותו חלקיק של חיידק שהוא לכד ופרק, אנחנו מכנים חלקיק זה אנטיגן במידה וללימפוציט יש במקרה את הקלטן המסוגל להתקשר לאנטיגן זה הרי שהדבר מוביל לשיפעול של הלימפוציט ואותו לימפוציט מתחיל להתרבות וליצור לימפוציטים רבים זהים בדיוק. לימפוציטים אלו מכונים תאי זיכרון שכן כולם מכירים חלק מאותו חיידק שחדר לגוף וכולם ממתינים בסבלנות ברקמות או בבלוטות הלימפה למקרה שהוא ישוב ויחזור. חלק מהלימפוציטים מסוג B משתנה והופך לתא הקרוי תא פלסמה שתפקידו הוא לייצר ולשחרר לזרם הדם את אותם קולטנים היודעים לזהות את החיידק - קולטנים אלו הם בעצם הנוגדנים. כך קורה שלאחר אותו זיהום חיידקי מתחיל להופיע בהדרגה בדם נוגדנים כנגד אותו חיידק וכך ניתן בעזרת בדיקת דם לזהות לפעמים איזה זיהום היה לחולה, אך לא כל החיידקים או הוירוסים גורמים ליצירת נוגדנים יש למשל כאלה הגורמים לשגשוג של לימפוציטים מסוג T שאינם מייצרים נוגדנים.

פעולת הנוגדנים – הזיכרון:

אבל הזיהום הרי חלף ובהדרגה יורדת כמות הנוגדנים בגוף. אבל בפעם הבאה שיחדור אותו חיידק לגוף יהיו קיימים נגדו אותם תאי הזיכרון הלימפוציטים ואותו חיידק או וירוס יותקף ישירות עיי הליפוציטים עם הקולטן או הנוגדן היודע לזהות את החיידק הפולש. תאי הזיכרון יהפכו לתאי פלסמה ולתוך זרם הדם ישתחררו מחדש נוגדנים כנגד החיידק נוגדנים אלו ייקשרו לחיידקים וינטרלו אותם. כאשר נוגדן מתקשר לחיידק או לוירוס לפגוציטים ולתאי הדלקת קל הרבה יותר לבלוע ולחסל את החיידקים ובכך עוזרים תאי הזיכרון להתגבר ביתר קלות על הזיהום שהגוף כבר מכיר.

מבנה הנוגדנים

לנוגדנים מבנה מאד מיוחד המורכב מחלק קבוע וחלק וריאבילי משתנה. כל נוגדן שונה מנוגדן אחר באותו חלק וריאבילי כמו שמפתח אחד שונה מהשני וההתאמה בין הנוגדן לבין האנטיגן אליו הוא מתאים הוא כמו ההתאמה בין מפתח למנעול לכל מנעול מפתח אחד שפותח אותו.

קיימים מספר קבוצות של נוגדנים השונים אלו מאלו מבחינת המבנה ומבחינת האפקטיביות והתפקיד שהם ממלאים בהגנה   IGM  הם הנוגדנים החדשים בד"כ והם פחות אפקטיבים IGG הם הנוגדנים היותר אפקטיבים IGA  הם נוגדנים המופרשים בעיקר במערכת העיכול ובדרכי הנשימה ולכן תפקידם העיקרי הוא להקשר למזהם עוד לפני שהוא חדר לרקמות עצמם או לזרם הדם.

 

ייצור הנוגדנים והקלטנים נעשה עיי סדרה של גנים וסדרה של תהליכים היוצרים את הקלטן או הנגדן הסופי באופן אקראי ומעריכים שמספר הצירופים השונים היכול לייצר נוגדנים מגיע ל 10 בחזקת 15 שהוא מספר עצום.

לימפוציטים T

בעוד שמטרתם העיקרית של הלימפוציטם מסוג B הוא לייצר נוגדנים הרי שללימפוציטים מסוג T תפקיד מורכב יותר: הם אחראים לפקח על פעולת ייצור הנוגדנים הם למעשה נותנים ללימפוציט מסוג B את האישור שאכן מדובר באנטיגן לא רצוי שיש לייצר כנגדו נוגדנים והם המאותתים לשאר תאי מערכת החיסון בעזרת ציטוקינים שונים המופרשים לזרם הדם, להכנס לפעולה בעת דלקת או תגובה חיסונית.

יש למעשה 2 סוגים עיקריים של לימפוציטים מסוג T סוג אחד הוא תא העוזר לייצור הנוגדנים ואילו התא השני גורם לסופרסיה של ייצור הנוגדנים וכל אחד מהם נכנס לפעולה בהתאם לסוג האנטיגן המעורב בתגובה.

החיסוניות

צריך אבל לזכור שלא כל זיהום יוצר תאי זיכרון ושקיום תאי זיכרון לא גורם תמיד למחלה קלה יותר ולכן למשל למרות שדלקות גרון חוזרות גורמות להיווצרות נוגדנים אנו ממשיכים לחלות בדלקות גרון למרות הנוגדנים. מצד שני מי שחלה בוירוס האדמת למשל נוצרים בגופו נוגדנים לשנים רבות שלמעשה מסוגלים למנוע התפרצות חוזרת של המחלה.

אנו מנצלים את התכונה הזו של יצירת נוגדנים לשם חיסונים: בתהליך החיסון אנו מזריקים לגוף חלקיקים לא מזיקים של החיידקים או הוירוסים, לא מתפתחת מחלה אבל כן מתפתחים נוגדנים כנגד אותם מזהמים כך שאנו הופכים למחוסנים. אחד מהמטרות העיקריות היום ברפואה הוא אכן ליצור חיסונים יעילים כנגד כמה שיותר מזהמים אך המשימה אינה קלה.

אוטואימוניות

לא תמיד הנוגדנים המתפתחים הם נוגדנים רצויים, נוגדנים טובים, ואחת הדוגמאות הקלאסיות היא שוב דלקת הגרון הסטרפטוקוקלית. ישנם מיקרים בהם לאחר זיהום בסטרפטוקוק מתפתחים נוגדנים כנגד החיידק אלא שנוגדנים אלו מסיבה לא ברורה עשויים להיקשר לא רק לחיידקים אלא גם לרקמות השונות בגוף כמו פרקים, לב או כליות והנוגדנים אכן נקשרים לרקמות אלו וגורמים למערכת החיסון להתביית על אברי מטרה אלו, לתקוף אותם ולגרום לנו לדלקות פרקים, דלקת בכליות או דלקת בתוך הלב, דלקות שמתפתחות למעשה ללא כל קשר לחיידק עצמו.

לתופעה זו של נוגדנים הפועלים כנגד התאים של החולה עצמו אנו קוראים אוטואימוניות או חיסוניות עצמית. מלבד הדוגמא שנתתי לגבי חיידקי הסטרפטוקוקוס הרי שנוגדנים כנגד העצמי יכולים להתפתח גם במחלות רבות אחרות, כמו מחלת הלופוס למשל.

במחלה זו הפוקדת בעיקר נשים צעירות, הגוף מייצר כל הזמן נוגדנים עצמיים שונים, נוגדנים הנקשרים לדנ"א או לחלקיים אחרים שבתא וגורמים להרס התאים ולכן גם לפגיעה באברים רבים והמחלה מתאפיינת בפגיעה בעור, בפרקים, בכליות, במערכת הקרישה, בלב בריאות ועוד. למעשה לא ברור עדיין מדוע לחולי הלופוס יש את הנטייה ליצור נוגדנים עצמיים והטיפול מבוסס על דיכוי של מערכת החיסון בעזרת סטרואידים או כימוטרפיה.

 

העמידות

כדי לנסות ולהבין מה קורה במחלת הלופוס או מדוע באופן נורמלי מערכת החיסון יודעת להבדיל בין הזר לבין העצמי צריך לחזור ללימפוציטים: מערכת החיסון פיתחה מנגנון מורכב שבו יודע הלימפוציט להבחין בין אנטיגן עצמי לאנטיגן זר את האבחנה הוא עושה בעזרת קלטני עזר הנמצאים ליד הקולטן העיקרי כאשר הלימפוציט לא מקבל מהפגוציט אות לכך שמדובר באנטיגן עצמי הוא ישגשג ואילו כאשר הוא מזהה שמדובר למעשה באנטיגן עצמי הרי שהוא לא יגיב ואף ייעלם, כמו כן לכל תאי הגוף יש סמנים מיוחדים על פניהם המכונים HLA המשמשים מעין אישור לכך שהתאים האלו שייכים לגוף ואינם זרים. בצורה זו נוצרת עמידות של מערכת החיסון כלפי העצמי. בלופוס משובש כנראה מנגנון רכישת העמידות והלימפוציטים המזהים את העצמי משגשגים במקום להעלם.

דרך אגב מחלות רבות נגרמות למעשה מתהליכים אוטואימונים לא רק לופוס, למעשה אחת הנפוצות והחשובות היא הסוכרת: במחלה זו מתפתחים נוגדנים כנגד רקמת הלבלב נוגדנים הגורמים להרס הדרגתתי שלו עד כדי חוסר אינסולין וסוכרת.

 

אלרגיה

היא מצב שבו מערכת החיסון מגזימה בתגובתה. מסיבה לא ברורה אנשים מסוימים עלולים לפתח נוגדנים כנגד חומרים בלתי מזיקים וזוהי בעצם האלרגיה.

הנוגדן הגורם בד"כ לאלרגיה הוא נוגדן ייחודי הקרוי IGE  כאשר הגוף מייצר כלפי גורם זר נוגדן מסוג זה הרי שהתגובה החיסונית שתתפתח כנגד אותו גורם זר לא תהיה תגובה רגילה אלא תגובה אלרגית - תגובה פתאומית חריפה מאד המתבטאת בד"כ בגרד ופריחה מפושטים בירידה בלחץ דם ובמחנק - תופעות המכונות יחד אנפילקסיס אלא הם תופעות קשות ומסוכנות והם מתפתחות בד"כ דווקא לגורמים זרים שאינם מזיקים כמו למשל אלרגיה לתרופות, אלרגיה לאבק או אלרגיה למזון. יש אנשים שהלימפוציטים אצלם נוטים לייצר נוגדנים מסוג זה מסיבה לא ברורה. אנשים אלו נוטים לכן לפתח תופעות אלרגיות שונות וכרוניות כמו אסטמה למשל.

יש תיאוריה המסבירה שמערכת החיסון יצרה נוגדנים אלו בעיקר כנגד זיהום בטפילים אבל בעולם המערבי שבו כמעט אין יותר זיהומים בטפילים נותרה המערכת הזו ללא שימוש והנוגדנים מסוג IGE מתפתחים כנגד גורמים בלתי מזיקים וזו אחת הסיבות לעלייה המשמעותית במקרים של אלרגיה ואסטמה בשנים האחרונות בעולם המערבי.

מחלת הסרטן ומערכת החיסון

מערכת החיסון שלנו גם יודעת לטפל לפחות באופן חלקי בבאגים שקורים במערכת עצמה: במילה באגים אני מתכוון לשינויים לא צפויים העשויים לקרות במטען הגנטי של התאים בגוף שינויים אלו מכונים מוטציות והם עשויים להפוך את התא לתא סרטני: תא ללא כל בקרה המתרבה במהירות והופך לממאיר.

הזכרתי כבר שלכל תאי הגוף כמעט יש מבנים חלבוניים מיוחדים הנקראים HLA, תאים סרטניים מאבדים פעמים רבות את המבנים האלו, גם תאים שחדר לתוכם וירוס מאבדים את המבנים האלו. מבנים אלו של HLA משמשים להגנה שכן הם מעכבים את פעילותם של תאי ההרג: תאים לימפוציטים מיוחדים המכונים NK המשוטטים בגוף ומחפשים כל הזמן תאים ללא HLA מתאים – תאים ללא אישור שהייה במידה והם מוצאים תאים כאלו הם משמידים אותם מיד ובכך הם מסלקים תאים שעברו מוטציה או שחדר לתוכם וירוס.

השתלה

לא תמיד אנחנו מעונינים שמערכת החיסון תהיה כל כך יעילה למשל בהשתלת איברים אנו מכניסים לגוף רקמה זרה עם HLA לא כלכך מתאים ומערכת החיסון מיד מתקיפה אותה זו הסיבה שאנו מעונינים למצוא תרומות איברים כמה שיותר מתאימות מבחינה אנטיגנית מבחינת אותו HLA ואם אנו לא מוצאים אנו חייבים לדכא את מערכת החיסון באמצעים שונים על מנת של תתקוף את השתל החדש.

כשל מערכת החיסון

תפקודה של מערכת החיסון עלול להיפגם במספר מצבים קודם כל קיימות מספר מחלות תורשתיות בהם קיים פגם במערכת החיסון וברוב המחלות מתבטא הפגם או החסר בנטייה מוגברת לזיהומים כבר מגיל הילדות המוקדם הפגמים הגנטים עשויים להיות בייצור הנוגדנים, בפעילות הפגוציטים, בפעילות הלימפוציטים מסוג T ועוד. אחד הפגמים הגנטים הנפוצים הוא חסר ביכולת לייצר נוגדנים, חולים אלו סובלים מזיהומים חוזרים בעיקר בד"כ הנשימה והעיכול אך כיום הם יכולים לשרוד עד גיל מבוגר הודות למתן חודשי של נוגדנים באופן מלאכותי.

 

מערכת החיסון עלולה גם להיפגע עקב תרופות ובמיוחד תרופות כימוטרפיות המדכאות את מוח העצם וזו הסכנה העיקרית בחולי סרטן המטופלים בכימוטרפיה - התפרצות של זיהום קשה.

אחת ההפרעות הקשות ביותר של מערכת החיסון היא תסמונת האידס הנגרמת עיי וירוס ה HIV  

טיפול אימונולוגי

הטיפול האימונולוגי יכול להתבסס על תרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו סטרואידים או כימוטרפיה וסטרואידים היו באמת אחת התרופות העיקריות המחלות דלקתיות רבות כמו אסטמה או דלקות פרקים. לאחרונה בשל הבנה טובה יותר של כל המנגנונים והחומרים המשתתפים בתגובה החיסונית פותחו תרופות ספציפיות המנסות לבלום רק חלק מהתגובה ולא לדכא את כל מערכת החיסון. באסטמה למשל פותחה תרופה בשם סינגולייר הבולמת את השפעת אחד החומרים החשובים המשתחרר בתגובה האלרגית או האסמטית.

 

חיסונים (אימונותרפיה) הם כמובן שיטה טיפולית ותיקה וכיום מפתחים חיסונים לא רק נגד חיידקים או וירוסים אלא גם חיסונים נגד אלרגיות ותחום חדש יחסית הוא יצירת חיסונים כנגד סרטן.

 

דרך אחרונה והרואית לטיפול בבעיות של מערכת החיסון היא להחליף אותה, זה לא כלכך מופרך: בעזרת דיכוי מערכת החיסון והשתלת מח עצם מחליפים למעשה את כל תאי מערכת החיסון – וטיפול זה בוצע כבר במחלות אימונולוגיות שונות אך הוא מסוכן.

 

טיפול עיי נוגדנים עצמיים

בשנים האחרונות הבנה טובה יותר של מערכת החיסון הביאה לפיתוח תרופות מסוג חדש לגמרי:

אם למשל יש תא או אנזים כלשהוא שאנו רוצים לבלום או לחסום כיוון שהוא גורם למחלה מסויימת אנו יכולים לקחת את החומר הזה להזריקו לעכבר וגרום לעכבר ליצור כנגד החומר נוגדנים.

בשלב השני אנו מבודדים מהעכבר את הלימפוציטים מסוג B המייצרים נוגדנים וגורמים להם להתמזג עם תאים הומנים בטכניקה מיוחדת : אנו יוצרים הכלאה – היברידומה בין תא של עכבר לתא הומני כעת אנו גורמים לתא החדש שנוצר לשגשג והוא יתחיל ליצור נוגדנים שהם אנושיים – נוגדנים כלפי אותו חומר בלתי רצוי.

כעת כל שנותר לנו הוא להזריק לחולה את הנוגדנים, הם ייתקשרו לאותו חומר ויגרמו לחסימתו או לסילוקו. שיטה זו היא מורכבת וארוכה אך היא מאפשרת פיתוח תרופות מתוחכמות מאד הפועלות כנגד מטרות ספציפיות מאד והתרופות מסוג זה נמצאות בשימוש בתחומים שונים כמו קרדיולוגיה שם פותח נוגדן המפריע לטסיות להקשר לכלי הדם, מחלות פרקים שם פותח נוגדן כנגד אחד מגורמי הדלקת החשוב ביותר ובאסטמה שם פותח נוגדן כנגד ה IGE – הנוגדן של האלרגיה.

 
לייבסיטי - בניית אתרים